top of page

אבי דור חמישי לחקלאים שהקימו את זכרון יעקב בשנת 1892. בהמשך המשפחה עברה לגור בבנימינה כדי להיות קרובים יותר לשטחים החקלאים של המשפחה. אבי עבד במשק מגיל צעיר וספג מאביו יעקב גולדשטיין  את ההבנה שצריך לשתף פעולה עם הטבע כדי לעשות חקלאות טובה יותר, שימוש בקומפוסט וזבל היה עניין שבשגרה בפרדסים משנות השלושים. בהמשך זה התבטא בהכנת הקרקע הנכונה לנטיעת מטעים, ניקוזים ושיפועים, לאחר מכן נטיעה בקווי גובה כדי להתמודד עם סחף של אדמה בחלקות המשופעות. כבר בשנות השמונים במשק גולדשטיין עברו לטפל נגד מזיקים בהתאם להופעתם בשטח ולא לפי יומן  ולהשתמש בחומרים ידידותיים יותר כמו דיפל (בצילוס) שהיה אחד החומרים הראשונים לטיפול נגד עשים. 

​​

אבי מגדל מטעי אפרסק, נקטרינה, אנונה, כרמי יין ואבוקדו מזה 30 שנה באזור בנימינה - גבעת עדה. מאז תחילת עבודתו במשק הוא אינו חורש או מתחח את המטעים אלא שומר על עשבייה בין השורות. שמירת הקרקע מחופה בצמחיה היא אחת הפעולות החשובות מבחינת המשק, זה התחיל עבורו מרצון "שהקרקע לא תברח" (תסחף) בעקבות הצפות של נחל עדה הסמוך, וגם כדי לשמור על המבנה הפיסי של התלוליות ותעלות הניקוז מסביב. עם הזמן אבי למד כי יש תועלות נוספות: נשאר יותר חומר אורגני בקרקע, פחות הכנסת כלים כבדים  לטיפול בערוצים ויש בזה חסכון כספי ניכר. לאחרונה גם הכיר מימד נוסף: צמחיית הכסוי עוזרת לשמור על הטמפרטורה של הקרקע יציבה  ותומכת בממשק מים אפקטיבי מתחת לפני הקרקע.

​​

בנושא ניהול מזיקים בשטח החקלאי, אבי מוביל מיזם אזורי של הדברה משולבת בה פועלים יחד מספר חקלאים ופקחי מזיקים לבניית מערכת בקרה וניהול של מזיקים אזורית. אבי אומר כי בתפיסה הכוללת הטבע יותר חזק ואי אפשר לעשות נוק אאוט ( להשמיד באופן מוחלט את המזיקים )– צריך לעבוד עם הטבע ולעשות את המניפולציות הנכונות. פעם היו 20 ריסוסים לאפרסמון, היום בהדברה משולבת, אבי מדווח כי  יש 5 ריסוסים. בגפן יין בעבר היו כ 10-15 טיפולים נגד עשים, היום בעזרת בלבול זכרים ניתן לעבור עונה עם 1-4 טיפולים נגד מזיקים. ההדברה המשולבת הביאה לתועלת רבה בכמות הריסוסים. אתה מגיע לאיזון יותר טוב בשטח. בדומה להדברה המשולבת, אבי והחקלאים במושבות השומרון מנסים יחד למצוא דרכים להתמודדות עם נזקי בעלי חיים ( כמו חזירי בר, דורבנים ועוד). הם רואים שאם חקלאי אחד שם גדר אז אז הוא מונע חדירת בע"ח לשטחו אך בע"ח גורם לנזק אצל החקלאי השכן. מצד שני כאשר אין פרי בשטח, נוכחות של בעלי חיים אינה מפריעה.

להבנת החקלאים במושבות השומרון, מערכת של ניטור ובקרה יכולה לתת מענה יותר מדוייק היכן יש לפעול ובאיזה אופן.

אבי מסתכל על השטחים סביבו, על מצב הקרקע אצל השכנים ופועל לגייס עוד חקלאים למיזמים השונים שבהם הוא לוקח חלק. הוא שמח לשתף מהידע שלו ורואה שבמאמץ משולב ניתן לבנות עוד ידע וניסיון לניהול מיטבי של החקלאות וההשפעות שלנו על הסביבה.

אבי גולדשטיין

חקלאי מטעים, בנימינה גבעת עדה

"בשבילי לראות אדמה לא מכוסה זאת תקלה. אדמה צריכה להיות חיה. במשך 30 שנה לא טיחחתי את האדמה במטעים ואני רואה איך הצמחייה שומרת על הקרקע מלהישטף"  

bottom of page