שותפות
חקלאות וטבע

רמי, 65, יליד רוחמה, מספר בגאווה איך הפכו חקלאי הקיבוץ את הגבעות המפולסות בבתרונות, שאדמתן שולית ולא הומוגנית ומלאה בשיפועים לשטחי חקלאות פוריים.

 

חקלאות הפלחה של רוחמה כוללת כ-20,000 דונם כאשר 30% הם גידולי שלחין המקבלים השקיה כמו תפ"א, והיתר הם גידולי בעל כמו חיטה, שעורה ואפונה ללא השקיות עזר גם בשנים שחונות. הפלחה המקובלת באזור היא גידול 3 שנים דגן ושנה רביעית גידול ביניים כמו אפונה לשחת. שיטות העיבוד של שימור קרקע וניהול הזריעה ומתן הדשן בשיטת הכימות המשתנה ייחודיות לרוחמה ועליהם גאוותו הרבה של רמי.

 

שימור הקרקע ע"י עיבודים של אי- פליחה אינן פשוטות ודורשות אמונה רבה ומחוייבות של המגדל. המכונות החקלאיות יקרות ומותאמות למינימום תזוזה של הקרקע, קצב עבודתן נמוך משל המכונות בעיבוד הקונבנציונלי, מכונת הגימום שזורעת ובמקביל עושה גומות בקרקע בקרבת הזרעים לאיגום מי הגשמים עובדת לאט, הטרקטור העובר עם גלגלת לאחר הזריעה של האפונה כדי לשבור את רגבי האדמה שבזמן קציר השחת ימנע איסופם והוצאתם מהשדה. קיים צורך בריסוס עשביה כיוון שלא ניתן להיכנס עם קלטור. ריסוס השוליים נעשה במכוון בינואר על מנת שבחודש מאי היא תצמח מחדש ותשמש כבית גידול ירוק בקיץ לבעלי חיים בזמן שהשדות נקצרים. שיטת הכימות המשתנה מיועדת לזרוע ולדשן בהתאם לפוטנציאל היבול של כל חלקה וחלקה בשדה. מיפוי ממוחשב מאפשר למכונת הזריעה והדשן לשנות את כמות הזרעים והדישון הזרחני והחנקני הניתנים בכל קטע בשדה כך שחלקה בעלת פוטנציאל גבוה של יבול יזרעו בה יותר זרעים וינתן בה יותר דשן. רווח לחקלאי ורווח לסביבה בדישון מבוקר ויעיל.

​

רמי מאמין כי תורת האי-פליחה כפי שהוא מאמין בה חשובה לאין שעור וראויה לקבלת דגש בישראל, הן בישומה ברצינות והן במחקר עמוק.